|
על מי מוטלות חובות הארנונה כאשר רוכשים יחידת דיור אצל בתי אבות? הרי ככלות הכל, הקשיש המשתכן במעונות בתי אבות רוכש כביכול יחידת דיור השייכת לו עד תום התקופה בה הוא מתגורר בה, ועל כן על פניו הוא האחראי לתשלום הארנונה בעבור דיור זה. תשובה חד משמעית לשאלה זו סיפק בית המשפט בעקבות ערעור שהגיש בעל בית אבות.
בעל בית אבות הגיש לאחרונה ערעור על חיוב שקיבל לתשלום ארנונה, ונאלץ לשמוע את בית המשפט קובע כי קשישים שמתגוררים במעונות בתי אבות לא יניו מחוייבים בתשלומי מס ארנונה אשר ישולמו עבור מכלול שטחיהמעון, כאשר מס זה ישולם על ידי בעלי המעון.
כאמור, בעל המעון בשטח של 1,120 מטר-רבוע, חוייב במס ארנונה גבוה שנשלח אליו לחיוב עבור כל שטח המבנה, לטענתו היה ראוי לפצל את שטח המון על פי חדרי מגורים וכי החיוב במס ארנונה אמור להיות משולם בידי הדיירים שהרי הם מחזיקים ביחידת הדיור.
מעבר לכך, דרש בעל בית אבות זה בערעור שהגיש, כי התשלום אמור להיות רק בעבור שטחי יחידות הדיור וביקש פטור מהתשלום עבור השטחים המשותפים במבנה.
ערעורו לא נתקבל והוא נאלץ לשמוע מבית המשפט כי כי חדרי הדיור אכן משמשים את הקשישים למגורים, אך הם אינם חלק בלתי נפרד מכלל הנכס הכללי. בנוסף, על פי ההסכם שקיים בין הדיירים למעון, יש לבעל בית אבות הזכות לשכן את הקשיש בדירה ספציפית ואף להעבירו ליחידת דיור אחרת כשיחפוץ בכך - מכך הסיק בית המשפט כי יחידות דיור אלה הן בגדר חדרי שינה עבור הקשישים אשר נכללים כחלק ממתחם בית האבות כולו, ולא יחידות דיור בבעלות מלאה.
|
