מעבר אל בתי אבות כמבטל תוקף

הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת מכינה הצעת חוק בדבר הגנת הצרכנים בעסקאות מתמשכות בתחום שירותי הרפואה. ההצעה באה בכדי לקדם חוק אשר יסדיר את זכויות הצרכנים, לרוב קשישים וחולים, אשר נקשרים בעסקה מתמשכת לרכישת שירותי רפואה כגון התקנת לחצני מצוקה ביתיים, התקנת מכשירי א.ק.ג בבית הקשיש, שירותי אמבולנס וכיוב'. התלונה העיקרית היא שאי אפשר לצאת מהתקשרות זו, גם אם הקשיש מועבר אל בתי אבות או דיור מוגן, מקומות בהם אין לו יותר צורך בשירות - ויתרה מכך, אפילו אם הוא נפטר, החוזה עדיין מחייב את משפחתו לתשלום.

שירותים אלו הינם חיונייים עבור צרכנים אלו והם תלויים בהם, אך בשנים האחרונות נתקבלו לא מעט תלונות הנוגעות להטעיית ציבור זה ועל ניצול חולשתו של הצרכן, מאחר והוא תלוי בשירות זה בעודו זקוק לו, אך הוא נדרש להקשר בעסקאות ארוכות טווח הנוגעות למתן שירותים אלו, זאת כולל תלונות על הפעלת לחץ שיווקי אגרסיבי.

מהתלונות עולה כי בין הבעיות המרכזיות בתחום זה היא החתמתם של קשישים על חוזי התחייבות לתקופות ארוכות של בין 3 ל-5 שנים, ללא אופציה לסיום ההתקשרות, או אפילו סיום ההתקשרות עבור תשלום קנס-יציאה. על פי ההצעה במידה ונותן השירות מחתים את הרוכש על עסקה למשך של תקופה קצובה ללא אפשרות של סיום ההתקשרות, הזמן הנחשב כסביר לחיובו של הצרכן לא יעלה על תקופה של שנה בודדת.

הבעייתיות לא נעצרת כאן - תלונות רבות מדברות על כך שאפילו אם הלקוח נפטר, עדיין משפחתו נדרשת לשלם עבור השירות שבתקופת ההתחייבות. הצעת החוק המדוברת גורסת כי יש לחייב סעיף בחוזה הקובע כי לאחר פטירתו של הצרכן או באם הוא עוזב את ביתו (בו הוא נזקק לשירות) ועובר אל מעון דיור מוגן, בתי אבות או בתי אבות סיעודיים, החוזה לא יהיה תקף יותר ויבוטל מיד.

ההצעה של משרד התמ"ת דורשת שקיפות לגבי אפשרות היציאה מהחוזה עוד במעמד החתימה. בנוסף, בין אם הצרכן ח"ו נפטר או עבר מיוזמתו אל בתי אבות, בתי אבות סיעודיים או דיור מוגן, ובשל כך אין לו יותר צורך בשירות ובחר לבטל את החוזה, לא יגבו ממנו דמי ביטול כלשהם..