|
מחקר נשערך על ידי הד"ר פטרישיה בויל, ממכון ראש (rush.edu), מגלה כי קשישים שהציבו לעצמם מטרות להשגה בחיים, נוטים לחיות זמן רב יותר.
במחקר נבדקו כ-1,200 קשישים שהיו עדיין חדי מחשבה, אלו נשאלו ותועדו לגבי עתידם כפי שהם רואים אותו, המטרות שעדיין יש או אין להם וכיצד הם תופסים את חייהם.
במשך חמש שנות המחקר נפטרו כ-150 קשישים מתוך אותם 1,200 שהחלו אותו, והחוקרים בדקו את ההקשרים שתרמו לכך, כאשר נתון אחד שהוצב מראש, בלט מעל כולם.
מהמחקר עולה כי קשישים שהצהירו בתחילתו הצהרות על תחושת מיצוי של החיים, הצהרות על חוסר טעם בהצבת מטרות בחיים בשלב שכזה - עלה אצלהם הסיכון לתמותה, עד לכדי סיכון כפול מהאחרים.
מכך עולה למעשה, שקשישים ללא עניין בחיים, מגדילים את הסיכוי שלהם לתמותה פי 2 מכאלו הנהנים מחיי חברה עשירים, ושלל פעילויות, כגון אלו המתגוררים בבתי אבות, נהנים מכל אותן פעילויות חברתיות איכותיות ומצפים להמשך.
המחקר, אגב, מצא את התוצאה שווה בין אם מדובר בקשישים גברים או נשים, שחורים או לבנים, דכאוניים, מוגבלים ובעלי הכנסה גבוהה או נמוכה. הציפיה להמשך החיים חזקה יותר מכל ההבדלים, מסתבר.
|