|
הפחד הגדול של לא מעט מבוגרים הוא מה לעשות עם הזמן הפנוי כאשר יפרשו לגמלאות, כאשר מגיעים אל בתי אבות או דיור מוגן, ומבינים את מגוון פעילויות הפנאי והחברה, חשש זה מתמוגג.
וישנם גם כאלו שאינם מסתפקים בפעילות הפנאי לה הם זוכים באותם בתי אבות ומעונות דיור מוגן, אלא לוקחים את הזמן הפנוי ומנצלים אותו להגשמת חלומות.
אחת מאלו היא לאה גרייף, שהזמן הפנוי, במעון דיור מוגן בו היא דרה, שימש לה להגשמה עצמית אמנותית דרך עין המצלמה, עד לפתיחת תערוכת צילומים פרי מצלמתה:
הצלמת לאה (קוקה) גרייף מציגה את תמונותיהם של העובדים ברחובות בתערוכה "בעבור פת לחם" במעון דיור מוגן בתל אביב. בין המצולמים ניתן למצוא קבצנים, ציירים, נגנים ואמני רחוב המוצאים את פרנסתם ברחובותיהן של ערים רבות בעולם.
גרייף מתגוררת במעון דיור מוגן בתל אביב ועוסקת בצילום מזה זמן רב. מדובר בתחביב שהפך להיות מקצועי יותר דווקא לאחר יציאתה לגמלאות. מאז שהיא עברה להתגורר בבית דיור מוגן היא מצאה לכך את הזמן והיום היא נהנית מהמפגש של המצלמה עם בני האדם ברחבי העולם.
כבר שנים רבות מסתובבת קוקה עם מצלמתה ומתעדת את העולם סביבה. מאז יצאה לפנסיה לפני שנים רבות היא מקדישה יותר ויותר זמן לצילום ואת עבודותיה הציגה בתערוכות רבות לאורך השנים. בעבר גם כתבה ספר, "ובכן, כך זה היה" שראה אור בהוצאת עלים.
תערוכתה הזו "בעבור פת לחם" מוקדשת לכל העושים מלאכתם ברחובות הערים - אמני רחוב, נגני תיבות הנגינה ומקבצי הנדבות שאת פת לחמם מרוויחים לעיני הקהל.
|
